אז מה הביג דיל על נדנוד?
לחשוב על האמנות הנפלאה והחיננית של נדנוד מחזיר אותי לאחת מחוויות משחק הילדות האהובות עליי,
מתנדנד כמו טרזן בג’ונגל על חבלים משתלשלים מענפי עץ גבוהים בצפון הארץ.
להתנדנד בסביבה טבעית היא “אופנה” מאז הרגעים הראשונים של האדם.
Homo erectus ולאחר מכן Homo sapiens היו בין הראשונים לחוות הנאה מתנדנדת על גפנים בג’ונגל.
למרות שבאמת אין לנו ראיות עובדתיות של הסרת הלוט מהנדנדה הראשונה המודרנית,
מכשיר מטוטלת המורכב מקורה אופקית.
ניתן למצוא באתרי אינטרנט בנושא היסטוריה ומדע ראיות להמחשה
באירופה ובאסיה של אנשים מתנדנדים לפני כמה מאות שנים.
תמונות של ילדים לבושים היטב ששיחקו בנדנדות עם מושבי לוח שטוחים בגנים ציבוריים.
במהלך המהפכה התעשייתית והופעתם של חוקים נגד עבודת ילדים,
ילדים היו זקוקים למקומות ציבוריים כדי לשחק.
עם התפתחותה של הפארק הציבורי, הנדנדה הפכה לאחד המכשירים הפופולריים ביותר בסביבת המשחק החדשה שנוצרה.
תופעה זו מעלה את השאלה, מדוע בני אדם בכל הגילאים יכולים ליהנות מהפעילות שאנו מכנים “התנדנדות“?
